Qפרשת באR

הדפסה הדפסה

אלוקים יצר את ברואי העולם כשכל אחד מתנהל בדיוק לפי הטבע והתכנות אותו הוא תכנת חוץ מהאדם שנוצר ללא תכנות רב כיצד יתנהלו חייו. אלוקים השאיר בידיו נכס יקר ושמו בחירה חופשית וזו נותנת לו את היכולת להחליט כיצד להתנהג ומה לחשוב.

אך למרות זאת, ישנו דבר ללא שליטתו, הנטוע עמוק בתוכו, והוא משיכתו אל השלילי. – אם אדם יגדל לבד ללא חינוך וגישה לאינפורמציה שיתנו לו כיווני חשיבה בריאים וישרים הוא יגדל פרא. כי האדם בטבעו רודף אחר ההנאות וה'חיים הטובים' והוא מסוגל לעשות הכול כדי לבא על סיפוקו. – הוא יכול לדרוס כל מה שנקרה בדרכו. הוא גם יכול להפוך למושחת ורע מעללים ואף לגנוב כדי שיהיה לו מספיק לצרכיו. גם מחשבתית, אדם ללא הדרכה יגלה בדרך כלל שהשקפתו והלך חשיבתו רעים ומעוותים.

זהו תפקידו של האדם עלי אדמות, ליטול את הבחירה החופשית שבידיו ולהיאבק עם יצריו ולרסן את עצמו ואת תאוותיו, לתקן את עיוותי החשיבה ולהיות מוסרי, אנושי וישר יותר. זוהי גם אחת הסיבות למצוותיו של אלוקים ותורתו, לסייע לאדם במאבקו ולהופכו לאדם רוחני, מוסרי ובריא יותר.

דרך הניתוק של האדם מהרע שבתוכו משתנה לפי עומקו. פעמים, עקב ביצוע חוזר ונשנה של רע מסוים, נחקקת נטייה זו עמוק בנפשו ואז גם היציאה ממנו קשה יותר – כמו שקרה במצרים.

בזמן גלות מצרים היו לעם כמה חלאות ונטיות שליליות אותם רצה אלוקים לנתק מהם בימי השחרור ממצרים. מחלקם נגמלו אמנם עם היציאה למדבר אך מהמשיכה החזקה לעבודת אלילים אותה עבדו זמן רב במצרים רצה אלוקים לנתקם מיד, וזו, שכבר הפכה להשקפת עולמם וחדרה עמוק בנפשם, דרשה טיפול מיוחד ורב פעמי להוציאה מקרבם.

בפרשת השבוע אנו קוראים גם על הימים האחרונים של העם במצרים. ערב היציאה, ביקש מהם אלוקים שיקריבו עבורו קרבן הנקרא 'קרבן פסח', ובשונה מקרבן רגיל שנלקח מיד לשחיטה ללא צורך בבילוי של ימים סמוך אל הקורבן המיועד, ביקש אז אלוקים שכמה ימים קודם הקרבתו ייקחו את הקרבן וישמרו אותו לידם. מדוע השתנה קרבן זה מאחרים?

בימים ההם, אחד האלילים של המצרים היו הבהמות ואותם עבדו אף היהודים. לפיכך, עצם לקיחת הבהמות להקרבה, דבר שהיה אסור לחלוטין באומה המצרית שהאמינה בהם, יצרה ניתוק רגשי ומחשבתי מסוים מאמונה טפילה זו וחזרה לאמונת באלוקים שציווה על כך. אך זה לא היה מספיק. זו הייתה כבר נטייה עמוקה וחזקה עקב עבודה חוזרת ונשנית לאלילים אלו והצריכה טיפול שורש וניקוי יסודי יותר. משום כך ציווה עליהם אלוקים להחזיקו במחיצתם ימים מספר. כי השהייה וההתרוצצות סביב האליל בדימוס תוך כדי הידיעה שעתה מייעדים אותו להקרבה בכוחה לשנות גם את כיוון החשיבה ולהוציא מהם את הנטייה אליו.

כי כל  מחשבה של אדם החוזרת ונשנית במוחו, חודרת עמוק בנפשו והופכת להיות הלך החשיבה שלו. ולכן, גם ההתנתקות ממנו הוא רק על ידי חשיבה חיובית חוזרת ונשנית ולא על ידי מחשבה חיובית חד פעמית.

וזה מה שרצה אלוקים בציוויו בימים ההם. רק כך הם יכלו להתנתק מעבודה זרה זו, וכנראה שזה באמת עבד…

שתף |

כתיבת תגובה