Qפרשת דבריםR

הדפסה הדפסה
"ויהי בארבעים שנה.. הואיל משה באר את התורה הזאת" (דברים א, ג-ה)
‫בשבעים לשון פירשה להם. רש"י
כחודש ימים לפני פטירתו התחיל משה רבנו בהכנות ליומו האחרון הכוללות דיבור וצוואה לעם ישראל וכן השלמת משימות חייו. חומש דברים נותן ביטוי לדבריו האחרונים של משה אל העם, הכוללים חזרה היסטורית על מעללי דור המדבר, מיציאת מצרים ועד עומדם על סף הכניסה לארץ והפקת הלקחים הנדרשים. בין מעשיו האחרונים של משה נכלל תרגום התורה לשבעים שפות.
‫בימים שלפני פטירתו של כל אדם בכלל ומנהיג אומה בפרט, זהו הזמן המתאים לסגור מעגלים ולהורות את הדרך במאורעות העתיד. הדברים נכונים שבעתיים במנהיג כמשה שהיה מנהיגו הראשון של העם היהודי וטרם פטירתו עוד עמדו בפניו האתגרים של השלמת התהוותו של העם החדש, נתינת התורה כולה וההדרכה אודות כיבוש הארץ והחיים בתוכה.
אם נתבונן מעט, מדובר כאן בעם שיצא ממצרים ולכאורה דוברים כולם שפה אחת. אחרת, היתה חובה על משה לתרגם להם את התורה, כבר לפני ארבעים שנה, מיד לאחר מתן תורה. הם גם לא הולכים עכשיו לבין האומות אלא נכנסים לארץ ישראל ואין חשש שמא בעתיד הקרוב ישכחו את לשון הקודש. מדוע, אם כן, 'בער' לו כל כך לתרגם דווקא עתה את התורה לשבעים שפות? וכי לא היו לו דברים חשובים יותר להספיק בזמן המועט שנותר לו טרם מותו?‬
‫עלינו לצאת, אפוא, מנקודת הנחה כי מאחורי המעשה מסתתרת כוונה המעניקה לו מימד חשוב וגדול.‬
*‬
‫מפעל חייו המרכזי של משה היה הנחלת התורה וערכיה לעם ישראל. הוא היה זה שקיבל אותה מאלוקים, העביר אותה אל העם ולימד אותם את פרטיה ודקדוקיה. כעת, לפני מותו, הוא רוצה להשלים את מפעל חייו וליצור המשכיות ונצחיות לתורה שמסר לעמו.
התורה היא 'ספר החוקים' של עם ישראל. אמנם לכל מדינה מתוקנת יש ספר חוקים והוראות כיצד על‬ האזרח להתנהג כדי ליצור חיים אנושיים תקינים, אך יש הבדלים מהותיים רבים בין חוקי התורה לחוקי‬ המדינות.‬
‫ההבדל המרכזי הוא, שחוקי המדינה ברובם הם בעצם הפקת לקחים ממקרי העבר. אחרי אירועים מסוימים נלמדים הדברים ומופקים מהם לקחים שהופכים לחוקים. משום כך החוקה יכולה להשתנות ממדינה למדינה. הכול תלוי במדיניות הפקת הלקחים של אותה מדינה. במילים אחרות, אלו חוקים הנוצרים מן החיים.
לא כך הם חוקי התורה. חוקי התורה לא נוצרו מן החיים, אלו חוקים יוצרי חיים. חוקים וערכים שנוצרו‬ על ידי האלוקים – יוצר החיים ולכן הם גם אלמותיים ונצחיים ולא משתנים בנסיבות הזמן והמקום.‬
‫משום כך תרגם משה את התורה לשבעים שפות לפני מותו. הוא חשש שתכנס מחשבה לראשם של המוני העם, שמא התורה שלימד, כוחה יפה דווקא במדבר או גם בארץ ישראל שלאחר הכיבוש – כל עוד אינם שרויים בין עמים ותרבויות שונים. אך בהיותם נתונים, דורות לאחר מכן, בגלות בין העמים, מוקפים בתרבויות שונות, עליהם להתנהג כמו הסובבים אותם ואין תוקף לחוקי התורה.‬
לכן הקדיש משה זמן רב מימי חייו האחרונים לתרגם את התורה לשבעים שפות, כדי להבהיר‬ ולהראות לעם שהתורה וערכיה תקפים בכל מקום ומצב ובכל שפה.‬
‫בדיחה יהודית:‬
‫מעשה בקהילה אמריקאית מודרנית שחיפשה רב. המועמדים היו צריכים לבוא ולדרוש בפני אנשי‬
‫הקהילה ונכבדיה. כשהגיע אחד המועמדים, ניגש אליו הגבאי וקרא לו לחדר צדדי. הוא רצה לתאם עמו‬
‫עמדות בעניין הדרשה. באיזה עניין בכוונת כבודו לדרוש? שאל.‬
‫השיב הרב: חשבתי לדבר על שמירת השבת. השיב הגבאי, אוי לא, יש כאן ממבר'ס שלא שומרים שבת.‬
‫לא נעים לדבר על כך. אמר הרב: טוב, אולי על כשרות, ושוב ענה הגבאי, כי זה יכול לגרום אי נעימות‬
‫למי מהשומעים. אז על מה אדבר? שאל הרב.‬
‫ענה הגבאי: על יהדות…
שתף |

כתיבת תגובה