מצוות הביכורים, פותחת את פרשת השבוע. אדם המגדל פירות משבעת המינים, היה קושר חוט על נבטי פירות הביכורים ( – הראשונים) מכל מין והיה מביאם כשגדלו לבית המקדש שבירושלים.
טקס ההבאה היה מיוחד ורב רושם. עם בוא עונת קטיף הפירות היו מתכנסים אנשי כל אזור בעיר המרכזית שלידם, משם היו יוצאים יחד לירושלים כשהם מלווים בנגינת חליל ובסלסילות פירות הביכורים המעוטרות בזהב ובפירות נוספים. כשהגיעו לשערי ירושלים היו בעלי המלאכה שבעיר עוזבים את מלאכתם ויוצאים לקבל את פניהם וכך היו ממשיכים עד לשערי בית המקדש שבהר הבית.
ביהדות יש מבחר לא קטן של סוגי תרומות ונדבות. תרומות לבתי כנסת ובתי מדרש ונדבות לארגוני צדקה וחסד. לעיתים הם בסכומים גדולים ולעיתים בקטנים אך בדרך כלל הם באים בקול דממה דקה וללא תקשורת וחגיגיות מיוחדת. מדוע, אם כן, דווקא הבאת הביכורים מלווה בחגיגיות שכזו? מה פשר השמחה והטקס הגדול סביב הבאתם של כמה פירות ששוויים אינו עולה על דולרים בודדים?
אחד הרכיבים המרכזיים המרכיבים את יחסי האנוש הוא הכרת התודה. כאשר אדם עושה דבר למען חברו מגיעה לו בתמורה הכרת תודה שתראה לו שמוקירים את הטוב וההשקעה שעשה. חברה שחסר בה רכיב כזה עלולה למצוא את עצמה אגואיסטית ואנכית בלא עזרה ותמיכה הדדית. – הכרת התודה נותנת לנותן את ההרגשה שההשקעה שלו הייתה שווה ושמעריכים אותה והיא זו שגם תגרום לו לשוב ולחזור על מעשיו.
מצוות הביכורים היא אקט של הכרת תודה והכרת הטוב על יבול השנה החדשה שנתן אלוקים לאדם, והיא נועדה לחנך את בני האנוש להוקיר תודה.
לחקלאי יש הרבה סיבות להוקיר תודה. אין עבודה מפרכת יותר מעבודת האדמה ויחד עם זאת אין עובד שפרי עמלו תלוי בכל כך הרבה גורמים שהם מחוץ לשליטתו. החקלאי תלוי לגמרי בחסדיו של הטבע וגרמי שמים כדי להוציא את לחמו מן הארץ. הוא זקוק לשמש שתגדל את יבולו, אך לא ליותר מידי, שלא תייבש אותה. גם גשם נחוץ לו מאוד, אך גם, רק במידה נכונה. גם לרוח ולמזג אויר יש מה לומר כדי שיבולו של החקלאי יצמח. הוא יכול להשיג את מבוקשו רק בזכות חסדיו של אלוקים המנווט את הטבע ואת גרמי השמים. משום כך, כאשר צומח לו סוף סוף היבול המבוקש עליו להודות ולהוקיר תודה. עליו להביא את ביכורי הפירות לבית המקדש.
הכרת תודה צריכה להיות כנה ואמיתית וכאשר היא אינה כזו היא אינה משדרת את המסר. היא אינה מראה לנותן שהוא באמת מעריך את מעשיו.
הטקסיות והחגיגיות המלווים את הבאת הביכורים הם אלו המראים על כנותה ואמיתותה והם גם המחנכים את האדם שעליו להוקיר תודה, ומכל הלב, על טובות שנעשו עבורו.