היחס בין היהודי לדתו שונה מהיחס בין מאמינים אחרים לדתם. בעוד ששאר האמונות והדתות אינם קבועים בנפש המאמין, הדת היהודית תקועה בליבו של היהודי ללא יכולת ניתוק. אם ננסה לשכנע אדם להמיר את דתו או אם התרחשו צרות רבות בחייו שיסיטו את מחשבותיו – ילך הוא ויאבד אט אט את זהותו הדתית עד שאף לא יישאר ממנה דבר. זהות דתית שאינה חלק מעצמותו וממהותו של האדם אלא תוצרת בחירתו החופשית, מחשבותיו והלך רוחו – לא בהכרח תישאר בו לעד.
זהותו היהודית של היהודי היא לא תוצרת של החלטה או לימוד וחשיבה אלא של תולדה. יהודי נולד כשבתוכו מקננת נשמה יהודית. גם אם יסיח את דעתו מן הדת או אפילו חלילה ימיר את דתו וילחם בה ללא הרף – עדיין יישאר יהודי. כי הנשמה היהודית שבתוכו אינה משתנית לעולם.
זו הייתה נקודת האור שהאירה את אחד הרגעים הקשים של יוסף.
פרשת השבוע מספרת את השתלשלות אירועי מכירת יוסף. לאחר שכבר נזרק על ידי אחיו לבור, עברה שם שיירת גמלים עמוסים בבשמים והם קנו את יוסף והורידו אותו למצרים. למרות שדרכם של הסוחרים העוברים במסלול ההוא הינו לקחת סחורה בעלת ריח רע, ליוסף, כשירד איתם למצרים, זימנו מן השמים שיירה עם סחורה בעלת ריח טוב כדי שלא יינזק מן הריח הרע.
ולכאורה לא מובן מה הייתה ה'השתדלות' המיוחדת שלא תהיה סחורה עם ריח רע. הלא מדובר על אדם שהולך להיות מגורש מביתו וממולדתו, הוא מובל למצרים להיות עבד, הוא יורד לגלות ולשעבוד מלא ייסורי גוף ונפש, מה לו ל'מסכן' הזה בשעה זו ולריח של בשמים? מה תועלת לו בריח טוב במצבו האומלל?
אלא, אמנם זה לא יועיל ליוסף במצבו, אך יש בזה רמז מן השמים לדבר מה שיקל על יוסף ברגעים קשים אלו.
אחד הדברים המייחדים את הריח, הוא, שזהו הדבר היחיד שנשמתו של האדם נהנית ממנו והגוף לא. זוהי תענוגה של הנשמה. הריח, אם כן, מזכיר לעיתים את קיומה של הנשמה.
זו הייתה נחמתו של יוסף. כעת, כשהוא יורד למצרים, הוא חשש גם על עתידו ועתיד ילדיו במקום ההוא. – מה יהא על זרעו בארץ הטומאה הרוחנית? כיצד יצליחו לגדול שם ללא שתעלם מהם לחלוטין זהותם היהודית? וזהו מה שרמזו לו מן השמים במשלוח הבשמים. אפילו אם עתידים בני ישראל לסבול ייסורי גלות ועינויי שיעבוד עד לדכדוכה של הנשמה, הגוף בלבד יפגע מחיי הצער הללו אבל נשמת בני ישראל, הנשמה היהודית, תעמוד בטהרתה, הודה והדרה גם בזמנים הקשים הללו. כי אותה, שום דבר שבעולם לא יזיז ממקומה או יפגע באיכותה.
אנשים רבים רוצים מפעם לפעם לפתוח דף רוחני חדש בחייהם והם מרגישים שאינם יכולים. הם חשים שהם נמצאים עמוק בעולם נחות וירוד מבחינה רוחנית ואין בכוחם לעזוב הכל ולעלות על דרך המלך. אלא, שעצם ידיעת מצבה של הנשמה היהודית שבתוכם שאינה משתנית לפי מצבו הרוחני של האדם – כבר מגלה את היכולת להתקדם ולעלות בכל מצב מן העולם בו נמצא.