Qפרשת במדברR

הדפסה הדפסה

חלקה הראשון של הפרשה מדבר אודות ציווי אלוקים למשה ולאהרון לספור את בני ישראל מגיל עשרים ועד גיל שישים.

זו לא הייתה משימה פשוטה כלל בימים בהם עוד לא היו רישומי אוכלוסין של משרד הפנים. זו הייתה ספירה מאפס, בלא להסתמך על שום מקור מידע. כיצד אם כן התבצעה הספירה המורכבת טרם העידן הממוחשב והנתונים הרשומים?

לדעת רוב מפרשי התורה הייתה הספירה כמו זו הקודמת לפניה, אז נספרו אנשי העם על ידי ספירתם של מטבעות מחצית השקל אותם תרמו. זה היה לאחר שציווה אלוקים לכל אדם לתרום מחצית השקל לצרכי המשכן.

אך ישנם דעות שהספירה התבצעה באופן שונה. כל אדם היה אומר את שמו לאיש שכתב אותם בספר ממנו נספרו לאחר מכן וכך ידעו את מנין האנשים. – זהו ההסבר, לדעתם, של המילים המיותרות הנלוות אל כל ספירת שבט – "תולדותם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה". – הספירה התנהלה על ידי ספירת השמות שעל הכתב.

מדוע התנהלה הספירה בצורה מסורבלת כל כך? למה לא יכלה להיעשות על ידי שיטות אחרות פשוטות יותר?
כולנו נפגשים מידי פעם עם נתונים מספריים כאלו ואחרים. אנו שומעים על מספר הרוגים ופצועים בתאונות דרכים ובטרור, אנו קוראים על היקף נתוני פשיעה ועל מספרי אוכלוסיה שונים. מספרים, מספרים ועוד מספרים. אמנם הם אלו הנותנים לנו את היכולת לדעת את כמות בני האדם בקטגוריה המדוברת, אך גם יש סיכון גדול מידי בעיסוק בסטטיסטיקות ובנתונים מספריים של בני אדם.

פעמים רבות אנו שוכחים שמאחורי המספרים עומדים אנשים. מספרים אנונימיים בלבד הם וילון שמאחורי האדם. הם הופכים את האדם כאדם למספר אחד מיני רבים. כך הוא מאבד את אישיותו. כך עשו גם הנאצים במחנות ההשמדה. לא היו שם בני אדם. היו שם מספרים. זה מקל על יחס מחפיר ובלתי אנושי. כמה מזיז לאדם רגיל מן השורה כשהוא שומע על מאות הרוגים בתאונות דרכים או על עשרות אלפי מתים ברעידות אדמה בסין? האם אנחנו חושבים על כך שלכל איש יש שם? לו רק נחשוב מעט על משמעותם של המספרים ועל מה שהם מורים, נתייחס אליהם בפחות אדישות. לו רק נחשוב על כך שכל מספר יחיד הוא אדם שיש לו משפחה וידידים שחיכו לו שיחזור הביתה – נסתכל אחרת על ידיעות עיתונאיות ועל סטטיסטיקות כאלו ואחרות.

זוהי הסיבה לכך שספירת העם במדבר הייתה במתכונת זו של ספירת השמות. היא באה ללמד את בני האדם בדורות לאחר מכן, שלמרות חשיבותה של הספירה, אסור גם לשכוח את האדם הפרטי שמאחורי המספרים. אסור לוותר על היחס האישי לכל אדם. לכל איש יש שם.

גם אנחנו מופיעים בסטטיסטיקה כזו או אחרת ובנתונים מספריים במקומות בהם אנו גרים. אם תמיד נזכור את האדם שמאחורי המספרים, יזכרו גם אותנו כבני אדם ויחידים במקומות בהם אנו ספורים.

שתף |

כתיבת תגובה