Qפרשת כי-תצאR

הדפסה הדפסה

עד כמה השפעתן של מצוות אלוקים על האדם? הרבה יותר משנראה.
מעשיו, דיבורו ומחשבותיו של אדם אינם מושפעים בהכרח מאישיותו, תכונותיו והשקפת עולמו. כשהוא על 'אוטומט' הוא אכן מתנהל בהתאם אליהם והוא חושב ומדבר ועושה לפי מה שקיים בתוך ליבו וראשו ועד כדי כך שניתן להכיר לפיהם מהותו של אדם. אך כשהוא מודע אליהם ורוצה לשלוט על שלושה דברים אלו ניתן גם להתנהג אחרת ממה שקיים בתוכו באמת.
זוהי גם הסיבה לכך שמצוותיו של אלוקים הן מצוות של מעשה, דיבור או מחשבה בלבד, כי רק הם ברשותו של האדם ואינם תלויים במהותו הפנימית – מה שהיה יכול לגרום לאנשים מסוימים קשיים בקיום ציוויו של אלוקים.
אך למרות שהן אינן מתייחסות לאישיותו והשקפת עולמו של האדם, הן משפיעות עליהן השפעה איטית ומצטברת ומעדנות ומזככות אותן.
ישנן אבל מצוות על ידן יכולה להיות השפעה גלויה ועצומה הרבה יותר על הסתכלותו על חייו ועל השקפת עולמו כשהוא מתבונן בסיבות שהובילו את אלוקים לצוות עליהן – מה שביכולתנו להבין כמובן.
אחת מן המצוות האלו היא המצווה המופיעה בפרשת השבוע "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו". אלוקים אוסר על האדם לחרוש את האדמה, או כל מלאכה דומה, כשעול המחרשה על השור ועל חמור יחד.
על סיבת האיסור נאמרו טעמים רבים הסובבים כולם סביב האיסור לצער בעלי חיים.
אחת הסיבות היא סבלו של החמור מעצם העבודה הפיזית המשותפת עם השור. כוחו של השור גדול בהרבה מכוחו של החמור. כאשר הם חורשים יחד את האדמה, צריך החמור להתקדם לפי קצב העבודה של השור מה שמהווה מאמץ רב וצער גדול לחמור חלש הכח.
סיבה נוספת יש לדבר המבליטה את גודל רחמנותו המיוחדת של אלוקים והתחשבותו עם רגשותיו של ברואי עולמו ואפילו רגשותיהם של בעלי חיים. הוא אינו דואג רק לצערו הפיזי של החמור מהמאמץ הכבד, אלא גם לרגשותיו ומחשבותיו. הוא מתחשב גם עם הרהורי ליבו.
אחד ההבדלים בין שור לחמור הוא, שהשור מעלה גירה. כאשר מסיים השור לאכול את סעודתו הוא חוזר ומקיא אותו לתוך פיו כדי לחזור ולטוחנו טוב יותר. החמור לעומתו אינו מעלה גירה, ולכן, כשהוא צועד יחד עם השור ורואה אותו בגירתו הוא חושב לעצמו שהשור אוכל כעת ונהנה ומשביע את רעבונו. הוא אינו מבחין שזה 'שידור חוזר' של מאכל ישן ולכן הוא מקנא ומצטער. משום כך אסר אלוקים על האדם את הדבר – למנוע מן החמור את ההרגשה הזו.
ציווי זה מעביר מסר מאלף לאדם. הוא מורה עד כמה צריכה להיות ההתחשבות עם הזולת שלא רק שלא לענותו וליגע את גופו אלא גם להתחשב עם רגשותיו והרהורי ליבו.

שתף |

כתיבת תגובה